הסטורי של אווה – מיום הולדת שגרתי להישרדות פלישת הנאצים
הסטורי של אווה – מיום הולדת שגרתי להישרדות פלישת הנאצים

"היי, אני אווה. אני הולכת לחגוג 13 סוף־סוף. אני גרה עם סבתא וסבא, שעמום"; כך מתחיל סיפורה של אווה היימן, ילדה יהודייה מהונגריה שנספתה בשואה והותירה אחריה יומן המספר את סיפור חייה במשך 4 חודשים מיום הולדתה ה־13 בשנת 1944. פרויקט חדש ומרתק זה נוצר כדי להגשים את חלומה של אווה היימן ז"ל ולהעלות את מודעות הצעירים כיום ליום השואה באמצעות רעיון מהפכני שעוד לא היה כמותו – להפיק את הסרט בתור סרטוני סטורי קצרים באינסטגרם, שבהם השחקנית שמגלמת את אווה, מאיה קוויני, מתעדת את חייה. סיפורה המרגש של אווה צבר מעל מיליון צפיות מרחבי העולם, ריגש מיליוני אנשים והגדיל משמעותית את המודעות לזכר יום השואה. הסרט המהפכני זמין כעת לצפייה דרך חשבונה של אווה הנפתח למטרת הסרט. הסרט הופק בשפה האנגלית, אך יש בו תרגום לעברית. בסרטונים שעלו לחשבונה של אווה הומחשו האכזריות שבה התנהלו הגרמנים מול היהודים, לקיחת זכויות היהודים, הכרחת ענידת טלאי צהוב, לקיחת הרכוש לקראת המעבר למחנה הריכוז וכן האווירה והמתח שנוצרו בבית.
הסיפור מתחיל ביום ההולדת של אווה בתאריך 13 בפברואר ומתעד את חייה עד לחודש יוני. אווה כתבה ביומנה את תיעוד חייה עד להגעתה לאושוויץ. היא אהבה לבלות עם בת דודתה והיא הייתה מודעת למלחמה עם הנאצים, אך הייתה לה אמונה שהנאצים לא יכבשו את הונגריה ושהמלחמה תסתיים עד אז. השינוי בחייה של אווה החל ב־19 במרץ כאשר מנהל בית־הספר הודיע על סגירת הלימודים, לאחר מכן אווה מתעדת את הגעתם של הנאצים אל העיר שלה. הימים עוברים וחייה הופכים לבלתי נסבלים כאשר המשטר הנאצי מחייב את כל היהודים לענוד טלאי צהוב על בגדיהם, ולאחר מכן סוגר את עסק התרופות המשפחתי כיוון שליהודים אסור לנהל עסק. אימא של אווה מתכננת למסור אותה לאישה שתסתיר אותה מהנאצים עד לסיום המלחמה, אך סבתה מתנגדת לכך כיוון שהיא לא סומכת על האישה והיא אומרת שבני משפחתה צריכים להישאר יחד. הנאצים מתחילים לקחת ליהודים את רכושם היקר ואווה מתעדת כיצד בת דודתה נלקחת ממנה. היא אומרת לעצמה שהיא תעשה הכול כדי להישאר בחיים, ושבסך־הכול היא רוצה לחיות ולא למות. בני משפחתה של אווה אורזים חפצים ומחכים עד לרגע בו הנאצים ייקחו גם אותם. אווה מתעדת את הרגע שבו הם נלקחים ואת הרגעים הקשים בגטו בתוך חדר אחד גדול, סגור מכל כיוון בקרשים. אווה ובת דודתה נפגשות באותו חדר והן מנסות לחיות בשגרה החדשה שלהן בזמן שאווה מתעדת משחקים וחיקויים מצחיקים של החיילים הנאצים. ביוני אווה מתעדת את יומה האחרון ביומנה, כאשר הנאצים לוקחים אותה ואת בני משפחתה ברכבות להשמדתם באושוויץ.
הפרויקט הוכן לכבוד יום השואה 2019. הסרט באורכו המלא נמשך כ־70 דקות והוא מפורסם בחשבון האינסטגרם "eva.stories". בהתחלה הפרויקט היה מיזם פרטי שנועד להגשים את חלומה של אווה ולספר את סיפורה מיומנה, אך במהרה הפך להפקה הוליוודית במיליוני דולרים עם מאות שחקנים משתתפים. בתאריך 01/05/2019 החלו לעלות לחשבון הפרויקט סרטוני סטורי שמצולמים באמצעות טלפון נייד ומבוססים על קטעים מתאריכים שונים ביומנה של אווה; מ־13 בפברואר ועד ליוני של שנת 1944. איש העסקים מתי כוכבי ובתו, מאיה כוכבי, הפיקו את המיזם. כ־14 שעות מרגע יציאתו של הסרט אל חשבונה של אווה, הסרט צבר מעל 100 אלף צפיות והפך במהרה לוויראלי בכל העולם. לקראת פרסומו של המיזם הוצבו שלטי חוצות, ובנוסף לכך גם ראש הממשלה בנימין נתניהו וגם מהבית הלבן ביקשו לעקוב אחרי העמוד של אווה ולצפות במיזם המרגש. הסרט מתורגם לשפה העברית ולשפה האנגלית, אך במהרה מספר מדינות נוספות ביקשו מיוזמי הפרויקט לתרגם את הסרט גם לשפה שלהם כדי שגם הם יוכלו לצפות ולהזדהות עם סיפורה של אווה.
הסרט היה מאוד מרגש והרעיון להכין את הסרט בתור סרטוני סטורי באינסטגרם היה רעיון מהפכני. המטרה של המיזם הייתה למשוך אליו את הנוער כדי שגם הוא יהיה מודע למה שקרה בשואה. למרות שהסרט צולם דרך טלפון נייד, הוא בוים בצורה מושקעת והציג כל פרט מהסיפור המרגש של אווה היימן. מאוד נהניתי לצפות בסרט, לדעתי הוא הופך מעניין אף יותר במהלך החודשים האחרונים בחייה של אווה. הסרט עצמו הדביק אותי למסך וצפיתי בכולו ללא הפסקה. הוא ריגש אותי מאוד וגרם לי להתחבר לעולמה של אווה. ליוזמי הפרויקט הייתה מטרה להגשים את חלומה של אווה ולהפוך אותו לסרט מהפכני ואהבתי מאוד את הרעיון הזה. יום השואה הוא יום חשוב ביותר שנועד להזכיר את חייהם של הניצולים ולהזדהות עם הזוועות שהם עברו במהלך מלחמת העולם השנייה. במהלך חיי צפיתי בהמון סרטי שואה שחלק מהם היו גם מאוד מעניינים, אך לא כמו הסטורי של אווה – זהו הסרט המעניין ביותר שנתקלתי בו. לדעתי השקיעו בו מעל ומעבר ועשו סרט ממכר ומרגש המספר את סיפורה של אווה בצורה הטובה ביותר שיכולים להכין מתוך יומן של ניצולת שואה. למי שעוד לא צפה בסרט, אני ממליץ ביותר על הצפייה בו שתגרום לכם לחוות את חייה של אווה היימן.
באיזו מידה אהבת את הסרט?
באיזו מידה אהבת את הסרט?