אני רק שאלה: מה הקטע עם נחירות?

נחירה היא קול שנוצר בזמן השינה כתוצאה מרטט של הרקמות הרכות בדרכי הנשימה העליונות, החך הרך בחלק האחורי של תקרת הפה והענבל (החלק שתלוי מעל הלוע). אותו רעש שנוצר הוא כה נפוץ עד כי נתונים מהארץ ומהעולם מעריכים כי כ-45 אחוזים מהגברים ועד 28 אחוזים מהנשים מעל גיל 30 סובלים מנחירות באופן כרוני, ואילו נחירות לפרקים (כמו בזמן הצטננות) הן תופעה כמעט אוניברסליות.

אומנם לעיתים קרובות נחירות הן בעיה חולפת או בעיה קלה שאינה קשורה למחלה או לבעיה רפואית כלשהי, אך הן עלולות גם להצביע או לנבוע מבעיה רפואית. דוגמאות לכך כוללות בין היתר מצבים כמו דום נשימה בשינה, גודש באף (כמו במקרים של נזלת אלרגית), בעיות בבלוטת התריס ושקדים מוגדלים.

זמן השינה מאופיין בכך שאנו נמצאים במצב אופקי - תנוחה שבה החלקים "הרכים" של חלל הפה והלוע נמשכים בשל כוח הכבידה לכיוון הרצפה מה שהופך את דרכי הנשימה העליונות לצרות יותר. מבנה חשוב נוסף שמושפע משכיבה (בעיקר על הגב) הוא בסיס הלשון, מה שעלול להחמיר עוד יותר את ההצרות כמו גם את הנחירות. מאפיין נוסף וחשוב בזמן שינה עמוקה הוא רפיון שרירים שמחמיר יותר את ההיצרות של מבני הלוע השריריים.

גורמים הפיכים רבים יכולים להחמיר נחירות. בין היתר עודף משקל, שינה פרקדן (במצב אופקי וללא כרית), גודש באף (כמו למשל אצל הסובלים מנזלת אלרגית), פוליפים מוגדלים בחללי האף ובסינוסים, שתיית אלכוהול ועישון. גורמים נוספים שאינם ניתנים לטיפול אך יכולים להחמיר נחירות הם גיל מבוגר, היסטוריה משפחתית של נחירות (רכיב תורשתי) ונטייה לנחירות אצל גברים בהשוואה לנשים.

מחקר גדול שבחן קבוצה גדולה של נוחרים בארה"ב מצא כי 34 אחוזים מהגברים ו-19 אחוזים מהנשים סבלו מדום נשימה בשינה, תופעה שקשורה וכנראה גם עלולה להחמיר תסמינים של מחלות לב וכלי דם. לכן, המטרה העיקרית של הערכת אנשים שסובלים מנחירות היא היא לזהות האם מדובר בדום נשימה בשינה או מצב רפואי אחר בר טיפול.

הטיפולים שקיימים לנחירות הם רבים ונחלקים לטיפולים שאינם ניתוחיים (מכונים באופן כללי טיפולים שמרניים) ולהתערבויות שהן ניתוחיות. טיפולים שמרניים כוללים התערבויות כנגד גורמי סיכון הפיכים לנחירות כמו למשל הפסקת עישון, ירידה במשקל, הימנעות מצריכת אלכוהול לפני השינה ושינה על הצד במקום על הגב. ניתן לנסות שימוש במרחיבי אף פלסטיים כאלה הנמכרים ברוב בתי המרקחת, ואם הבעיה נעוצה בצניחת בסיס הלשון קיימים סדים מותאמים אישית למניעה של צניחת בסיס הלשון. אם הגורם הוא נזלת אלרגית ניתן לקבל טיפול תרופתי בתרסיסים.

כאשר עולה חשד שמדובר בדום נשימה בשינה יופנה האדם למעבדת שינה. הטיפול בדום נשימה בשינה מבוסס בעיקרו על מכשיר CPAP שגורם ללחץ קבוע של אוויר לזרום דרך דרכי הנשימה באמצעות מסיכת אף או מסכה שמניחים על הפה והאף.

באופן כללי התערבות ניתוחית תעלה באפשרות רק לאחר שהתערבות לא ניתוחית כשלה והתסמינים נמשכים. ההתערבויות העיקריות הן ניתוחי אף וניתוחי חך ולוע. במקרים בהם קיימת סטייה של מחיצת האף יש הממליצים על ניתוח לתיקון המחיצה. חשוב לציין כי ההוכחות הרפואיות לכך דלות באופן יחסי, כאשר בחלק מהמחקרים לא הוכח שיפור בנחירות ובאחרים נמצא שיפור, אם כי הוא לא היה בהתאמה לחומרת סטיית המחיצה.

התערבויות ניתוחיות נוספות כמו למשל ניתוח UPPP להסרת רקמה מהחיך הרך והשקדים, השתלת שתלי פוליאסטר לחך הרך, פרוצדורות על בסיס לייזר וגלי רדיו ועוד אפשרויות טיפוליות אחרות יכולות להישקל בהתאם לצורך לפי חומרת התסמינים, לאחר ייעוץ עם אא"ג מומחה בתחום.